בפאתי כפר חב"ד במשק רוגע ושליו, חיה לה משפחת שניאורסון המפורסמת בגודלה. לפרנסתה, הקים אבי המשפחה, ר' משה ע"ה מכוורת דבורים. לאדם זר, עלולה הדבורה להיראות כחרק מפחיד, בגלל עקיצתה. אבל ר' משה שהתבונן, מצא את עצמו עומד נפעם כשגילה את ההרמוניה המופלאה השוררת בכוורת.
הוא רצה מאוד להנחיל לאחרים את העולם המרתק הזה. לכן התקין בביתו כוורת תצפית, והזמין בתי ספר לבוא ולראות. קשה היה לר' משה להתמיד בתחביבו. עיסוקיו הרבים, הביאו לדעיכה זמנית של הרעיון היפה. ואז לקחה בתו שושי את היוזמה לידיה, והקימה את מרכז המבקרים "מאחורי הדבש".
ראשיתו של "מאחורי הדבש" לא היתה קלה. כל נדבך נבנה בעשר אצבעות, שלב אחר שלב. אבל דווקא משום כך נוצר מקום ייחודי שבכל חלקיו מושקעת מחשבה רבה.
התפתחותו של "מאחורי הדבש" ממשיכה כל הזמן, עד שלפעמים מתקשים מבקרים ותיקים להכיר את המקום, כשבאים שוב לאחר תקופה.